No-Code היא גישה לפיתוח אפליקציות שבה המשתמש בונה מערכת עסקית מלאה בממשק ויזואלי — גרירה, טפסים, קונפיגורציה — בלי לכתוב שורת קוד. הקטגוריה צמחה משמעותית מ-2020 כמענה לצוואר הבקבוק של מפתחים מקצועיים בשוק ולצורך של עסקים לאוטומציה מהירה.
פלטפורמות מובילות: Bubble (אפליקציות web מורכבות), Webflow (אתרים), Airtable (בסיסי נתונים חכמים), Zapier ו-Make (אוטומציה בין-מערכתית), Retool (כלים פנימיים), ו-Origami הישראלית (פלטפורמת ליבה לבניית אפליקציות עסקיות). המונח "Low-Code" מציין קטגוריה קרובה שבה אפשר גם להוסיף קוד להתאמות מתקדמות (Mendix, OutSystems, Microsoft Power Apps).
יתרונות עבור עסקים ישראלים: זמן פיתוח קצר משמעותית (שבועות במקום חודשים), עלות נמוכה יותר, ואפשרות שאיש בזום (business analyst, product manager) יבנה בעצמו את הפתרון. מגבלה עיקרית: פחות שליטה מפורטת ותקרת סקאלה — הפלטפורמות טובות ל-90% מהמקרים אבל לא לפרויקטים ייחודיים במיוחד או בעומסי משתמשים גבוהים.